גם למבוגרים יש צרכים
בדורות קודמים ילדים לא היו מרכז העניינים כמו בימינו. הילדים היו מצופים לשרת את התא המשפחתי. בתקופות מסוימות ילדים לא היו נתפסים כ"ילדים" אלא כמבוגרים קטנים. לא היו רופאי ילדים ופסיכולוגים לילדים. לא תפסו את הילדים כשונים מהותית ממבוגרים. חשבו שהילדים הם מבוגרים קטנים. לכן, גם הדרישות מהילדים היו כמו מהמבוגרים. ציפו מהם לעבוד ולפרנס את המשפחה ולהתנהג כמבוגרים ולא היו להם זכויות מיוחדות.
כיום, עם ההבנה כי ילדים שונים מהותית ממבוגרים, אנו המבוגרים מספקים להם שירותים מיוחדים. כגון רופא ילדים ופסיכולוג לילדים. ההבנה שילדים שונים ויש להם מבנה פיזי ונפשי שונה וצרכים שונים, העניקה להם גם זכויות, פריבילגיות וציפיות שונות. כיום, ילדים לא עובדים. יש להם זכויות שמגנות אליהם, והורים לומדים להבין ולהתייחס לילדים בכבוד והבנה ולא בענישה פיזית כמו בעבר. יתרה על כן, מאחר והילדים מייצגים את העתיד יש השקעה גדולה מאוד בילדים. חשוב לנו שהם יגדלו להיות חכמים ומוצלחים, ועל כן משקיעים בהם הרבה.
אך נראה שהשינוי ביחס לילדים וההשמה אותם במרכז הלכה רחוק מידי...
כיום, אנו נתקלים בילדים ש"מנהלים" את ההורים שלהם. אנו נתקלים בהורים שקונים לילדם כל מה שהוא מבקש, זאת מפחד שיתפרץ ויעשה בושות בחנות. אנו עדים להורים שיוותרו על צפייה בתוכנית אהובה מאחר והילד החליט שהוא חייב עכשיו שילכו איתו לחנות לקנות דבר שביקש. אנו רואים הורים שמתרוצצים אחרי ילדם ברחוב מאחר והוא מסרב לשבת בעגלה.
אנו נתקלים בהורים שמוותרים על הצרכים שלהם "לטובת" הילד. האומנם כל זה לטובת הילד?
הילדים היום גדלים בתחושה שהעולם סובב סביבם. המבוגרים מצייתים להם וממלאים כל בקשה שלהם. מה רע בכך?
חלק מהתפתחות טובה ונכונה של ילד הוא לחוות ולהתגבר על תסכולים בסיוע הורה מיטיב. לדוגמה: הורה שיאמר לו "אני מבין שאתה מאוד רוצה שאני אקנה לך את המשחק הזה, אך אני מצטער, לא אוכל לקנות לך. אני אוהב אותך".
במידה והילד לא חווה תסכולים, קיים חשש שכאשר הוא יתבגר, הוא לא ידע כיצד להתמודד ולהתגבר על תסכולים כדוגמה תשובה שלילית לבקשה מסוימת. לא יהיו לו את הכלים והניסיון להתמודד עם התסכול.
מבוגר כזה יכול לחוות תסכול רב כתוצאה מסירוב קטן ולהגיע למצב של התפרצות זעם לא תואמת. במקרים קיצוניים מבוגר כזה יכול להסתבך בפלילים.
יתרה על כך, הילדים צריכים להבין שהוריהם הם בעלי צרכים ורצונות בדיוק כמוהם. הם צריכים לקבל את צרכי ההורים במנוחה, חסכון כסף, נוחות וכדומה.
ילדים שיבינו זאת, יצאו לעולם בשלים יותר ומיומנים יותר ביחסים חברתיים. הם ילמדו לפתח אמפתיה והתחשבות באחר.
ומעל לכל, אתם צריכים להבין שמותר לכם להגיד לא. אפילו אם זו מסיבה שפשוט אתם עייפים ואין לכם כח לקחת את הילד לחבר דווקא עכשיו!!!
פרגנו לעצמכם. הקשיבו לצרכים שלכם. לא רק של ילדיכם...
יחד עם זאת, חשוב לענות לילד בכבוד, גם כאשר אינכם מעוניינים למלא אחר רצונותיו באותו הרגע.
כאשר הילד מנדנד ודורש שתביאו לו את המשחק שביקש עכשיו!!!! ואתם בדיוק רעבים ורוצים לסיים את הארוחה, אל תענו לילדיכם כך: " אוף נודניק! אתה לא רואה שאני אוכלת עכשיו. לך מכאן ואל תפריע". סביר כי תשובה זו תגרום לעלבון רב אצל ילדיכם ותגרור כעס ותוקפנות שתבוא לידי ביטוי בצעקות זריקת חפצים וכו'. תשובה נעימה ונכונה יותר לילדיכם תהיה: "חמוד, אני רואה שאתה מאוד רוצה את המשחק עכשיו, אבל אמא רעבה. אני אביא לך את המשחק כשאסיים לאכול. טוב חמוד". לאחר תגובה כזו, ישנו סיכוי גבוה יותר שהילד יגלה כלפיכם אמפתיה וימתין. אני חייבת לציין שפניתי לבני בן השנה ושבעה חודשים בצורה דומה והוא הבין וחיכה בסבלנות למרות גילו הצעיר!!!
כמובן, שאם הילד עד כה היה רגיל לקבל כל מה שביקש ולעולם לא הזדקק להתחשב בצרכי הוריו, ייקח לו זמן ללמוד זאת.
נסו זאת בבית!!!
בהצלחה
נכתב על ידי מרב רייף ממן msw- בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית מתמחה בטיפול בילדים והדרכת הורים ניתן ליצור קשר בטלפון052-8586395 או במייל meravreif@yahoo.com
בטעינה...