דף הבית >> מאמרים >> צוק איתן- השפעות על ילדים והמלצות להתמודדות
צוק איתן - השפעות על ילדים ועצות להתמודדות בשבועות האחרונים אנו וילדינו חשופים למצב לחץ מתמשך של ירי טילים לכיוננו מצד החאמס. מצב זה הינו מצב מלחיץ שפוגע בשגרת החיים ומצבנו הרגשי. מבוגרים רבים חווים חרדה, נמנעים לצאת לסידורים שלא הכרחיים מהבית ומשתדלים להישאר בקרבת ממ"ד.
ילדים ובני נוער פגיעים יותר ממבוגרים למצבי לחץ, תהליך התפתחות האישיות שלהם אינו הושלם ועל כן הם בעלי פחות מנגנוני התמודדות מאשר מבוגרים. מבוגר וילד שיחשפו לאירוע דומה יגיבו בצורה שונה . למבוגר ישנם כלים ומיומנויות חיים שרכש מניסיונו ומתוך הבנה רחבה יותר של המצב.
התגובה למצבי לחץ אצל ילדים יכולה לנוע בטווח מאד נרחב – החל בתגובות מתונות או חולפות וכלה בהתפתחות של הפרעות פסיכולוגיות, שבסיסן חוויות של חרדה, דיכאון, נסיגה, פחד, הפרעות חשיבה או תוקפנות.
ייתכן שלאחרונה, שמתם לב בתופעות שונות בילדיכם. כתוצאה מחרדה, ילדים יכולים לפתח עצבנות וחוסר סבלות שתבוא על ידי ביטוי בכעס על ההורים או חברים ללא סיבה מוצדקת ניראת לעיין. כמו כן, ילדיכם יכולים לנטות להתפרצויות זעם או לבכות גם מדברים פעוטים. ייתכן כי יראו חוסר רצון להשתתף בפעילויות שבעבר אהבו או יביעו רצון לישון בקרבת ההורים. בנוסף, ייתכן שיפחדו ללכת לשירותיים לבד או להיות לבד בחדר.
יש להבין שהתנהגויות אלו מובנות וצפיות. אין סיבה לכעוס על הילדים על התנהגותם. יש להבין כי התנהגויות אלו נובעות מחוסר הכלים של הילדים להתמודדות עם המצב המלחיץ . אז מה יש לנו לעשות?
לילדים בגילאים שונים יכולת הבנה ועיבוד מידע שונה, על כן יש להתאים את התגובות שלכם לגיל הילד: גיל0-2: התגובה של הילד תיגזר מהתגובה שלכם. במקרה של לחץ יש לדבר אליהם בטון מרגיע לעטוף בחום ולנסות להסיח את דעתם. גיל3-5: לתת מידע מסודר ,קצר ומינמלי על האירועים אך להימנע מחשיפת הילדים לשיחות של מבוגרים על המצב או לשידורי הטלוויזיה. לשמור על קרבה ומגע פיזי. גיל 6-9: להקשיב לשאלות הרבות שעשיות לעלות בגיל זה. לשדר מסר שמותר לדבר ולא לענות בעצבנות או באופן שלא נותן מקום לשאלות. גיל9 ומעל: לא לאפשר צפייה מוגברת בחדשות . טיפים נוספים: בכול הגלאים- התנהגות ההורים במצב מלחיץ משפיע על התנהגות הילד. יש להשתדל לא להיכנס לפאניקה בנוכחות הילדים*. אך יש לתת לגיטמציה לפחד וחרדה. כלומר, אין לומר לילד: " אין מה לפחד" או " אתה גדול תפסיק לבכות" . יש לדבר עם הילדים על רגשותיהם – ניתן לציין ש"האזעקות הן באמת לא נעימות, אך אני כאן להיות איתך ולשמור עליך. יחד נתגבר על הקשיים. " תגובה כזו תאפשר לילד לקבל רגשות שלילים כנורמטיבים ותעזור לו להתמודד עם הלחץ.
לא לשקר לילדים- לא מומלץ לספר לילידם שהאזעקות הם משחק או המצאות אחרות. הילדים מרגישים את אשר קורה סביבם. הם שומעים את דיבורי המבוגרים על טילים ומלחמה. הם מרגישים את החשש שלנו. במידה ונשקר להם לגבי המצב, הם יבינו שאנחנו לא דוברי אמת ויישארו עם חוסר מידע על המצב. חוסר מידע על מצב מלחיץ ומעורר חרדה גבוהה יותר מאשר מידע קונקרטי ומינמלי שההורים יכולים להעניק לילדים. כשאין לילד מידע הוא מספק לעצמו השערות ומחשבות שיכולות להיות מפחידות יותר מהמצב האמיתי.
אסור להורה להבטיח שאין כל סכנה אלא להסביר שגורמי ביטחון מטפלים בצב ומעבירם הנחיות.
אם אחד הילדים מביע חרדה יוצאת דופן לא לנסות להרגיעו כל הזמן. עיסוק רב מידי בחרדה יכול לגרום ללחץ נוסף.
כדאי לשמור על שיגרת חיים ומסגרת שהייתה לפני המבצע. יש ליזום משחקים הכנת פעילויות ועוד. ניתן לעודד ילדים להביע רגשות בדרכים מילוליות או בציור פיסול או משחקי תפקידים- ביטוי רגשות מפחית חרדה ולחץ.
ניתן לטפל בחרדה באמצעות נשימות עמוקות- לשאוף תוך ספירה עד שלוש ולנשוף תוך ספירה עד חמש.
דרך נוספת לטיפול בחרדה- כיווץ אגרופים וספירה עד 4 ושחרורם מספר פעמיים.
במידה והילדים מראים סימפטומיים קיצוניים יותר כגון:
מצב רוח ירוד, כאבי ראש, חוסר תאבון, שלשולים או עצירות, הפרעות ראיה ושמיעה, הפרעות שינה, חוסר שליטה בסוגרים, רעידות בגוף, קושי בריכוז וקשב, קושי ניכר בלימודים, בעיות זיכרון.
במידה וסימפטומים אלו ממשיכים לארוך זמן גם לאחר שהמבצע הנוכחי יסתיים יש להתייעץ עם בעל מקצוע לקבלת עזרה.
*במידה וההורים מתקשים לשמור על קור רוח ליד הילדים יש להשתמש במיומנויות להרגעה עצמית כגון נשימות עמוקות, שיחות עם חברים על הקשיים או להשתמש בעזרה מקצועית.
המאמר נכתב על יד מרב רייף ממן- תואר שני בעבודה סוציאלית . מתמחה בטיפול בילדים, נוער ומבוגרים והדרכת הורים. אתר: www.meravtherapy.co.il טלפון:0528586395
מייל: meravreif@yahoo.com
בטעינה...